​

​שיבושי שורקות- ס,ז,צ,ש

חלק גדול מאוד מהפניות אליי קשורות לארבעת הצלילים האלו. אלו צלילים הדורשים מיומנות ודיוק גבוהים יותר מאשר בצלילים אחרים בעברית ולכן זמן הרכישה שלהם מאוחר יותר.

השיבוש הכי נפוץ לצלילים אלו הוא דחיקת הלשון אל מחוץ לשיניים הקדמיות בהגיה, כך שהצליל ש' נשמע כמו ס', והצלילים ס' ו-ז' נהגים מחוץ לפה. השיבוש הנפוץ לצליל צ' הוא הפיכתו לצליל ס'.

לפני גיל 6 איננו מחשיבים הגיה לא תקינה של צלילים אלו כשיבוש, אלא כתהליך התפתחותי תקין. הרבה מאוד ילדים רוכשים את הצלילים האלו בצורה תקינה בכוחות עצמם רק בגיל 6, ולכן איננו ממהרים להתערב לפני גיל 6 כדי לא להפריע לתהליך הרכישה הטבעי. סיבה נוספת שאנו לא ממהרים להתערב היא סיכויי ההצלחה של הטיפול: כיוון שמדובר בשינוי עדין מאוד שיש לעשות עם הלשון, כאשר אנו מתערבים מוקדם מידי, הסיכוי שהילדים יצליחו להבין מה רוצים מהם הוא קטן יותר והתוצאה תהיה הפוכה ממה שרצינו- תסכול במקום חווית הצלחה. כיוון שילדים הם מאוד מובנים בדרך כלל למרות השיבושים האלו, אין להם הרבה מוטיבציה לעשות שינוי.

הגיל המומלץ לטיפול הוא החל מגיל 6, או החל מכחודשיים לפני כיתה א', אך תנאי הגיל אינו מספיק- מומלץ אפילו לחכות עוד קצת, ולהגיע בגיל בו הילד בשל לטיפול מבחינת יכולת לתרגל ומראה אפילו מעט מוטיבציה.

מתי בכל זאת נתערב בשיבוש הזה קודם?

• כאשר השיבוש הוא אחר מהשיבוש הנפוץ: כשלא מדובר בדחיקת הלשון אל מחוץ לשיניים הקדמיות אלא הפיכת צלילים אלו לצלילים אחרים (למשל כשהילד אומר "תמת" במקום "שמש" או "דהו" במקום "זהו").

• כשיש משהו נוסף שקשור בתפקודי פה, כגון ריור או או מנח של הלשון מחוץ לפה גם לא בעת דיבור (קראו עוד על דחיקת לשון)

• כשיש שיבושים נוספים מלבד השיבוש הזה.

לעיתים קרובות, דחיקת לשון בצלילים השורקים היא חלק מדחיקת לשון כללית יותר המופיעה בעוד צלילים, במנוחה ובבליעה. דחיקת לשון עשויה להשפיע על צמיחת השיניים ואף מבנה הלסת, ולכן ישנה חשיבות גבוהה לאבחון מקצועי והתערבות יעילה (קראו עוד כאן).

​

קרא עוד על דחיקת לשון