​

על אריות בקבלת שבת​

או: על החשיבות של המשחק הדמיוני

 

​ילדים עסוקים כל היום במשחק, וזהו עיסוק מאוד חשוב! 

הם טסים על כריות, נלחמים במפלצות, ממחיזים קבלת שבת או בונים ארמונות. הם יכולים להיות מרוכזים כל כך, ולפתח סיפור עשיר כל כך, ותוך כדי הם משכללים ומתרגלים מיומנויות כל כך חשובות!

במשחק הזה אין חוקים, אין נכון ולא נכון, והילד יכול להמריא לכל כיוון עם הדימיון: המשחק הזה יכול להימשך שעות או כמה דקות, יכול להחליף תוכן או נושא, יכול להיות לבד או עם חברים, עם חפצים מאוד מוגדרים או חפצים שמשנים תפקיד, או בלי חפצים כלל... והוא כל מה שהילד צריך.

גם במקרה הזה של המשחק, אנחנו צריכים לסמוך על הילדים שהם יודעים יותר טוב מאיתנו מה טוב להם: טוב להם לשחק.

אז מה קורה שם, במשחק הדימיוני? על אילו מיומנויות הוא "עובד"? את מה הוא מפתח?

 

• ​מיומנויות חברתיות - איך מזמינים חבר למשחק? איך מצטרפים למשחק? איך מחליטים על מה המשחק ומה התפקיד של כל אחד? איך מנהלים משא ומתן? ומה קורה כשלא מסכימים?... את כל המיומנויות האלו לומד הילד תוך כדי משחק, מתוך ניסוי וטעייה ותוך החוויה.

• מיומנויות קוגניטיביות - פיתוח הדמיון (הקוביות הן בכאילו משאית, ולאחר רגע הן מטוס...), פתרון בעיות (איך נעבור את הגשר בלי שהדרקון יתפוס אותנו? איך נכין מרק בלי סיר?), ניבוי (מה יקרה אם נפתח את הכלוב של האריה? מה יקרה אם נשפוך את הר הקוביות לקופסא קטנה?)

• מיומנויות תקשורתיות - כשילד משחק עם ילד אחר הוא חייב להיות קשוב ועירני להתנהלות המשחק, ובמקביל להסביר את רצונותיו בצורה בהירה ויעילה.

• מיומנויות שפתיות - המשחק מאפשר רכישה ותרגול של אוצר מילים מגוון כגון מושגי גודל  (לאבא את הנעליים הגדולות ולתינוק את הקטנות..), מרחק, זמן, צבע, כמות, מיקום במרחב וכו'. כמו כן נדרש ארגון וניסוח של רעיונות בצורה בהירה ויעילה, אחרת המשחק לא יכול להתקדם. רב הילדים ממלילים ("מדברים" את מה שהם עושים) את המשחק שלהם. כשהם משחקים לבד, זה מאפשר להם להתנסח ולתרגל את ההבעה לעצמם, וכשהם משחקים עם חבר התקשורת המילולית היא הכרחית, דווקא בגלל שבמשחק הדמיוני אין חוקים ושום דבר אינו מובן מאליו אם הוא לא נאמר.

• מיומנויות רגשיות - המשחק מאפשר לתרגל תפקידים מעולם המבוגרים (אבא, נהג, גננת, בנאי) לעבד חוויות שעבר (ביקור אצל רופא, טיול מרגש..), לתרגל ולהתאמן על תכונות אופי או תגובות שקשות לו ביומיום (להיות הגננת במשחק ולהיות מנהיג שאומר לילדים אחרים מה לעשות) או להתנהג בצורה שאינה מקובלת בעולם האמיתי (להיות האריה ולהיות תוקפני ומפחיד).

​