העולם בצבעים

מתי ילדים רוכשים את שמות הצבעים? ואיך ניתן לעזור להם?

 

 

בשנות חייו הראשונות צריך הילד לרכוש עשרות אלפי מילים.

קבוצה גדולה של מילים, ולא קלה לרכישה, היא קבוצת המושגים. עליו לרכוש לדוגמא מושגים הקשורים לזמן (לאט, מחר), מושגים הקשורים לכמות (קצת, הרבה), מושגים הקשורים לגודל (ארוך, גבוה, קטן), לצורה (מלבן, עיגול) וכמובן גם את קבוצת הצבעים ויש עוד.

מושגים נרכשים מאוחר יותר ביחס לשמות עצם כגון "מזלג" או "כלב". הסיבה לכך היא שבעוד שבמזלג אפשר לגעת ולראות אותו, והוא נשאר מזלג גם אם הוא מלוכלך או רטוב לדוגמא, מושגים הם מופשטים – לא ניתן לראות או לחוש אותם והם עשויים להשתנות לפי ההקשר. המילה "מחר" לדוגמא, בכל יום מתייחסת ליום אחר ובכל פעם שמשתמשים בה עשויים להתכוון ליום אחר. צבעים לרוב מייצגים תכונות פחות חשובות של החפץ. הדבר הכי חשוב בבלון לדוגמא הוא שהוא עף ושמנפחים אותו ולא הצבע שלו.

ולמרות זאת, רוב הילדים רוכשים את שמות הצבעים ללא קושי עד גיל שנתיים וחצי. לעיתים קרובות אני פוגשת בקליניקה ילדים אשר הגיעו בגלל קושי ברכישת צבעים או מושגים אחרים. אצל חלק לא מבוטל מהם, הקושי ברכישת צבעים יהיה הסימן הבולט לקושי בשליפה או לקושי שפתי אחר. ילדים אשר מראים קושי ברכישת מושגים בכלל- מומלץ להפנות לאבחון קלינאית תקשורת. אם הקושי הוא אך ורק לצבעים ואין קושי ברכישת מושגים אחרים, מומלץ לשלול עיוורון צבעים (די נפוץ בקרב בנים -ארבעה עד עשרה אחוזים מהאוכלוסיה, נדיר מאוד בקרב בנות).

ובינתיים, איך אפשר לעזור לילדים לרכוש את הצבעים?

  • פחות לבחון ויותר ללמד: כשאנו שואלים את הילד שאלות שאנו יודעים עליהן את התשובה (כמו "איזה צבע זה?”) אנחנו למעשה בוחנים אותו, והילד יודע זאת. זה מכניס הרבה מתח לשיחות בין ההורה לילד, ולא מלמד את הילד דבר. במקום זאת, מומלץ להשתמש בשמות הצבעים לאורך היום בקשרים המתאימים: "היום נלבש את החולצה הכחולה/ נאכל בצלחת כתומה, תיכף יגיע האוטובוס האפור, הו! הנה הגיע האוטובוס האפור!....”. במקום לשאול "איזה צבע זה?” אמרו "איזה בלון אדום יפה יש לך!”.

  • שחקו משחקי צבעים- למצוא פריטים בבית או ברחוב בצבע מסויים: קחו חפץ אדום למשל ואמרו להם לחפש עוד דברים אדומים בבית.

  • הכינו מחברת צבעים- בכל דף הדביקו וציירו דברים באותו הצבע. בדף הירוק ציירו עלים, דשא ואגס. בדף האדום ציירו תפוח, תות ובלון אדום וכך הלאה.

  • הוסיפו רמז לכל צבע: ירוק-דשא, אדום-דם, צהוב-שמש וכו'. כשמשחקים משחקים של צבעים או ביומיום, "מדביקים" את הרמז לשם הצבע והילד לומד אותם כיחידה אחת. הרמז יסייע לילד לשלוף את שם הצבע.

  • אחד-אחד: ילדים המתקשים במיוחד ברכישת צבעים, כדאי ללמד כל צבע בנפרד במשך כשבוע. למשל, כשלומדים אדום, לובשים בגדים אדומים, מנפחים בלונים אדומים, מציירים בצבעים אדומים חפצים אדומים, אוכלים מאכלים אדומים וכן הלאה. ניתן להדביק במחברת את כל הדברים האדומים שראינו. בשבוע הבא נלמד על הצבע הכחול וכך הלאה.