איך האבולוציה מסתדרת עם רבולוציה?
הצרכים של מח של תינוק, ומה יש למסך להציע
מה השתנה במציאות אליה נולדים תינוקות היום?
בפרק זה נדבר על משמעות המהפכה הטכנולוגית עבור תינוקות שנולדים היום, ועל למה בכלל אנחנו חושדים במסכים שהם עשויים לפגוע בהתפתחות.
ואיך בכלל אפשר להוכיח משהו באמצעות מחקר אמפירי?
אורחת: רותם חלילי, קלינאית תקשורת התפתחותית
#1
"TAKE HOME"
MESSAGE
-
תינוקות ופעוטות מצפים לאינטראקציה, וזקוקים לה כדי להתפתח. הם צריכים לשמוע הרבה שפה, ושתיהיה איכותית ומגוונת, וצריכים גם להיות שותפים בהרבה אינטראקציה, עם מבוגר שהוא תגובתי אליהם.
-
במסך חסרים "אבות מזון" חיוניים להתפתחות: חקירה חושית ותנועתית, התנסות חברתית ושפה בהקשר שהוא אינטראקטיבי, ואין צורך ליצור מפנים פעילות שתגרה את המח.
-
במסך גם יש אלמנטים מובנים שלא מותאמים למח מתפתח: קצב גירויים מאוד מהיר, ניגודיות גבוהה מידי בצבעים ובקולות והתרגלות לשליטה מוחלטת בגירוי על חשבון פיתוח יכולות תקשורתיות ופתרון בעיות ראשוני. הבולטות הגבוהה של התוכן מקשה לנהל את הקשב Top Down.
-
המשתנים המשפיעים על האופן בו מסך מעצב את ההתפתחות הם:
-
מתי מתחילים לצפות
-
כמה זמן צופים ביום
-
איכות התוכן
-
התיווך שהילד מקבל או לא מקבל בצפיה
-
גורמים סביבתיים, משפחתיים (מיצב סוציואקונומי, איכות האינטראקציה, גורמי סיכון/חוסן)
-
גורמים מולדים (קוגניציה, ויסות, טמפרמנט, סקרנות...)
-
-
אמנם קשה לבודד משתנה ולדבר על איך הוא משפיע על התפתחות, אך שילוב של מחקרי קורלציה ומחקרי מעבדה כבר נותנים תמונה קוהרנטית.
תקציר:
(כל הזכויות על התוכן המוקלט והכתוב שמורות ואין להפיץ בשום אמצעי בלי אישור בכתב)
מוח של תינוק רעב לאינטראקציה בדיוק כמו שהקיבה שלו רעבה לחלב. האינטראקציה שהוא הכי מחכה לה צריכה להיות רבה ואיכותית בכמה היבטים: בהיבט השפתי- הוא צריך לשמוע המון שפה ושתהיה איכותית ומגוונת. אבל רק לשמוע הרבה שפה זה לא מספיק, חשוב גם ההקשר שבו זה קורה. ההקשר צריך להיות הקשר של אינטראקציה, בה יש הרבה חילופי תורות בין הפעוט למבוגר, והמבוגר מכוונן לתינוק ומגיב אליו.
הבדלים בכמות ואיכות האינטראקציה שילדים חשופים אליה מנבאת את ההתפתחות שלהם בהמשך. הבדלים שכאלה קיימים למשל כתלות במיצב הסוציואקונומי. העדויות הראשונות לכך היו במחקר אורך גדול מאוד שנערך בשנות ה-90 בארה"ב ומטרתו היתה להבין מדוע כבר בגיל 3 יש פערים משמעותיים בהתפתחות השפה בין ילדים כתלות במיצב הסוציואקונומי של משפחתם. פערים כאלו קיימים כבר בגיל 3, אך ממשיכים להעמיק עם העלייה בגיל והם משפיעים על ההישגים האקדמאיים בהמשך. כדי לענות על השאלה, הם הקליטו אלפי שעות בבתים ותיעתקו את המלל אליו חשוף הילד בביתו. ראשית, מוצאים הבדל משמעותי בכמות התשומה. ילדים ממיצב נמוך שומעים 30 מיליון מילים פחות בממוצע ביחס לילדים ממיצב גבוה עד גיל 3. בנוסף, איכות השפה אליה הם חשופים היא ירודה באיכותה: הם מקבלים פחות שאלות פתוחות, פחות הרחבות, אוצר מילים פחות מגוון וכו'. כך שכמות ואיכות התשומה אליה הם חשופים עד גיל 3 מנבאת את התפתחות השפה שלהם, ובהמשך מנבאת השגים אקדמאיים וקוגניטיבים.
אבל כמות השפה המוגשת ואיכותה זה לא מדד מספיק, חשוב גם ההקשר. תינוקות ופעוטות לומדים רק כשההקשר הוא אינטראקציה איתם. ולכן צריך הרבה אינטראקציה, ושהיא תהיה איכותית.
את כמות האינטראקציה מודדים באמצעות כמות התורות של השיחה בבית. כלומר, כמות הפעמים שה"מיקרופון", תור הדיבור בעצם, עובר מהילד להורה ובחזרה. זהו מדד כמותי אמנם, אבל מדד שמרמז הרבה על ההדדיות במשפחה מסוימת. אם יש פינג-פונג, הרבה חילופי תור, זה אומר שזה לא הורה שנואם לילד בלי להשאיר לו מקום, וזה גם לא ילד שמדבר ואף אחד לא מגיב אליו. אם בבית מסוים יש הרבה מאוד תורות דיבור, המיקרופון עובר הרבה מההורה לילד ובחזרה, זה סימן שזו שיחה שקורית בגובה כזה שהילד יכול לקחת בה חלק. כך שכמות התורות זה מדד משמעותי מאוד שמנבא בהמשך התפתחות שפה והשגים אקדמאים. יותר מזה: מוצאים במחקרי מח שילדים ששותפים ליותר תורות, איזורי השפה שלהם במח פעילים יותר כשהם פוגשים שפה. המחקר הזה יכול להסביר את "אפקט מתיו" לפיו העשירים נעשים עשירים יותר והעניים-עניים יותר. ילדים שבבית שותפים להרבה אינטראקציה, הרבה תורות דיבור, מעבדים טוב יותר שפה כשהם נתקלים בה.
לגבי איכות האינטראקציה - פעוט צריך לשחק עם הורה שהוא תגובתי אליו. בזמן אמת, נעים יותר לשחק עם מבוגר תגובתי וזה בא לידי ביטוי בכך שהילדים חוקרים יותר ושמחים יותר. בטווח הארוך זה מנבא שוב מדדים התפתחותיים מגוונים כמו שפה, קוגניציה, התפתחות רגשית ועוד. ההיענות האימהית מעצבת את התפתחות הילד כך שהדבר שאליו האם מגיבה יתפתח מהר יותר. אמא שמגיבה הרבה להפקות הקוליות של התינוק שלה תעודד את התפתחות השפה שלו, ואמא שמגיבה הרבה לחקירת הצעצועים של הילד שלה תעודד את התפתחות המשחק שלו.
המחקר המרתק הבא הוא הגשר בין צרכי התינוק והפעוט, לבין גירוי שכיח כל כך בכל בית היום- מסך. חוקרת בשל Kuhl חשפה תינוקות דוברי אנגלית למנדרינית באמצעות משחק עם אישה או באמצעות וידאו מוקלט מראש, ובדקה את יכולת הפעוטות להבחין בין הפונמות המנדריניות. התברר שפעוטות שנחשפו באמצעות אישה הצליחו ללמוד להבחין כמו פעוטות דוברי מנדרינית מלידה. לעומתם הפעוטות שנחשפו באמצעות וידאו מוקלט מראש, לא הצליחו ללמוד מאום. היינו יכולים להסיק שיש במסך משהו שמפריע ללמוד שפה, אלמלא המחקר הבא, בו חשפו ילדים למילים חדשות באינטראקציה פנים אל פנים או בשיחת סקייפ, וגילו שבעצם אין הבדל. שיחת סקייפ היא סוג של אינטראקציה עם הילד, והוא יכול להצליח ללמוד מזה שפה.
האם צפיה במסכים משפיעה על ההתפתחות? תלוי!
אין אף גורם התפתחותי שבפני עצמו, בצורה חד משמעית, יכול לנבא פרוגנוזה של ילד. זה תמיד מכלול של גורמים. במקרה של מסך, זה תלוי ב:
-
באיזה גיל הילד התחיל לצפות? יש גיל קריטי! המלצות ארגוני הפדיאטרים הם לא לפני גיל שנתיים, אך בשנים האחרונות יוצאים מחקרים שמחזקים את הטענה ששלוש השנים הראשונות הן שנים קריטיות להתפתחות שעדיף להמנע בהם ממסך.
-
כמה זמן הוא צופה ביום? יתכן שכמות קטנה אינה משפיעה, המח מסוגל לעבד. ואילו כמות גדולה יותר כבר תשאיר משקעים.
-
מה איכות התוכן? יש תוכן מקדם ומועיל, ויש זבל מוחלט.
-
האם הצפיה מתווכת? או עשו לילד "שגר ושכח" מול המסך?
-
לאיזה משפחה הילד הזה הגיע? מה איכות האינטראקציה שהם מספקים לו כשהמסך כבה? האם יש גורמי סיכון או רזיליאנס (חוסן) נוספים?
-
מהם הגורמים המולדים איתם הילד הגיע לעולם? קוגניציה, סקרנות, טמפרמנט, דחף חברתי... יש ילדים שיש להם הרבה מאיפה לפצות, ויש ילדים שעבורם להחליף שעת משחק וחקירה יומית בשעת מסך זה עלול להיות משמעותי מאוד.
בסה"כ כשמסתכלים על ילד והמשפחה שלו, ומסתכלים על מה הכוחות שלו- הגנטיים והסביבתיים, ומה הסיכונים הגנטיים והסביבתיים, המסך נכנס לסל הסיכונים, ונפרט מיד למה.
למה שנחשוב בכלל שבמסך יש פוטנציאל לנזק? בגלל מה שיש במסך, ובגלל מה שאין בו.
אין במסך התנסות חושית, תנועתית, חברתית. אין במסך חשיפה לשפה שהוא בהקשר אינטראקטיבי. אין במסך יצירה במפנים- הילד יכול להיות פאסיבי לגמרי והמח שלו יהיה לגמרי מגורה. אז שעות הערות שלו "נסתמות" בפעילות שחסרים בה הרבה מאבות המזון החיוניים להתפתחות של ילד.
יש במסך גירויים שמתחלפים מאוד מהר, המרגילים את המח להחלפת גירויים מהירה מאוד, שאין בחיים האמיתיים. יש ניגודיות מאוד גבוהה של צבעים וקולות שמציפה את המח. יש במסך בולטות גבוהה יותר מגירויים אחרים שמקשה לנהל את הקשב top down. ויש במסך התרגלות לשליטה קלה מידי בגירוי, על חשבון פיתוח מיומנויות בסיסיות של פתרון בעיות או הסתגלות.
הפניות לקריאה וצפיה נוספת:
Kuhl, P. K., Tsao, F. M., & Liu, H. M. (2003). Foreign-language experience in infancy: Effects of short-term exposure and social interaction on phonetic learning. Proceedings of the National Academy of Sciences, 100(15), 9096-9101.
Roseberry, S., Hirsh‐Pasek, K., & Golinkoff, R. M. (2014). Skype me! Socially contingent interactions help toddlers learn language. Child development, 85(3), 956-970.
השפעת כמות ואיכות התשומה והאינטראקציה על התפתחות:
Hart, B., & Risley, T. R. (1995). Meaningful differences in the everyday experience of young American children. Paul H Brookes Publishing.
Golinkoff, R. M., Hoff, E., Rowe, M. L., Tamis‐LeMonda, C. S., & Hirsh‐Pasek, K. (2019). Language matters: Denying the existence of the 30‐million‐word gap has serious consequences. Child development, 90(3), 985-992.
Romeo, R. R., Leonard, J. A., Robinson, S. T., West, M. R., Mackey, A. P., Rowe, M. L., & Gabrieli, J. D. (2018). Beyond the 30-million-word gap: Children’s conversational exposure is associated with language-related brain function. Psychological science, 29(5), 700-710.
Bornstein, M. H., Tamis-LeMonda, C. S., Hahn, C. S., & Haynes, O. M. (2008). Maternal responsiveness to young children at three ages: longitudinal analysis of a multidimensional, modular, and specific parenting construct. Developmental psychology, 44(3), 867.
http://www.talktoyourbaby.org/p/home.html talk to your baby. Their brain depend on it.