לצילום החוויות שלנו יש ערך מדהים. 

הוא מקפיא איזה רגע בהווה, כדי שנוכל לחזור ולהתבונן בו בעתיד. 

תוך כדי החוויה לפעמים יש הצפה, ואולי קשה לעבד את כולה. אם ניקח למשל טיול משפחתי בטבע, נוכל לראות כמה עומס של מידע ופרטים יש בו:

יש בו אנשים (בני המשפחה והחברים), בעלי חיים, ריחות, תחושות, צמחים, רגשות, אירועים, נופים...

קורים הרבה דברים בטיול: מישהו נופל וצריך פלסטר. מישהו נעלב. פוגשים חברים מוכרים. טועים בדרך. משהו נשפך בתיק, מוצאים חיה מעניינת...

ואם ננסה להסתכל על כל זה מנקודת המבט של פעוט, או ילד צעיר, נוכל לראות שאולי לא קל לעבד ולזכור את כל זה. 

הצילום הוא כמובן אמצעי נהדר: גם אם התמונות תופסות רק חלק מהטיול, עדיין הן מהוות שער לכל שאר הדברים שקרו בטיול. התמונות עוזרות לאחסן את המידע, לעבד אותו ולשלוף אותו מאוחר יותר. כך שלצילום יש ערך רב,

 

......כשהוא קורה במידה.

​

איפה הבעיה? הבעיה היא לא אנחנו, היא הטכנולוגיה. בלי כוונה, ומבלי שנשים לב, אנחנו והטכנולוגיה מחליפים תפקיד. במקום שאנחנו נשתמש בה, היא משתמשת בנו.

במקום רגע אחד של צילום, יש התנתקות ארוכה... ועוד אחת, ועוד אחת... 

​

כשצילמנו ממצלמה רגילה, לא היתה שום בעיה. הוצאנו אותה מהנרתיק, צילמנו והחזרנו למקום.

אבל עכשיו כשהמצלמה שלנו היא רק פיצ'ר אחד בתוך מכשיר שיודע לעשות עוד אינסוף דברים, אנחנו בבעיה... 

ראשית, זה מקשה עלינו באמת להתנתק ולהיות כאן ועכשיו. כשאנחנו מוציאים את הטלפון כדי לצלם, אם נרצה ואם לא נרצה ניתקל בהתראות של כל מי שחיפש אותנו. פייר, זה חזק מאיתנו. קשה לנו לדעת שמחכה הודעה שמישהו כתב לנו, בלי לקרוא אותה. 

אז כשאנחנו רוצים "רק לצלם", אולי נמצא את עצמינו עונים פתאום ללקוחות במייל, או קוראים חדשות כי הגיע "פוש".... וזהו, אנחנו כבר לא "כאן ועכשיו". פעולה שאמורה לקחת כמה שניות, ולא לקטוע את החוויה שאנחנו חווים כרגע, עשויה לקחת כמה דקות שבהן אנחנו לא פה.

הפתרון? - כבו התראות. בהגדרות אפשר להגדיר שרק כשנכנסים ממש לאפליקציה רואים מה חדש בה. ניתן להגדיר זאת לווצאפ, למייל ולכל שאר האפליקציות.

​

אז למה לא כדאי לשתף בתמונות במהלך הטיול?

השיתוף פותח מעגלים. כשאנחנו משתפים תמונה, אנחנו פותחים מעגל, מתחילים אינטראקציה. אחרי ששיתפנו אנחנו נשארים סקרנים: מי ראה את מה ששיתפתי? מי הגיב? מה הגיבו? והסקרנות הכל- כך אנושית הזו תחזיר אותי לטלפון שוב ושוב. מאוד קשה לנו עם מעגלים פתוחים. 

"הסקרנות הרגה את הטיול" - הסקרנות לראות מה הגיבו לי לתמונות, היא זו שהרגה את הטיול...

 

והאמת, אנחנו יודעים מצוין מראש מה יגיבו לנו: "איזה חמודים! תמשיכו להנות!", נכון?...

אז ... תמשיכו להנות מבלי לתת לטלפון לקלקל את ה"כאן ועכשיו".

​

הפתרון? מצלמים בטיול, ומנסים שזה לא יפריע מאוד ל"כאן ועכשיו".

אבל לשתף? משתפים רק מהבית, בערב, כשהילדים כבר ישנים.

​