054-5657981
yaelederer@gmail.com
יעל לדרר
קלינאית תקשורת התפתחותית, M.A
מרצה על התפתחות ילדים בעולם טכנולוגי
השינויים הטכנולוגיים
משפיעים על התפתחות ילדים
הפודקאסט "מסכינו לאן" סוקר את המחקרים העדכניים והחשובים ביותר בתחום, ומתאר את השפעות הטכנולוגיה על היבטים התפתחותיים בגיל הרך.
השתלמות חובה לאנשי טיפול
הסביבה ההתפתחותית אליה נולדים תינוקות מעצבת את התפתחותם.
אבל הסביבה השתנתה בצורה דרמטית בעשור האחרון, ועוד עתידה להמשיך ולהשתנות מאוד.
כולנו יודעים שמסך זה "לא טוב" להתפתחות, אך על אילו תחומי התפתחות זה משפיע?
מהו המנגנון דרכו גרייה מהמסך משפיעה על התפתחות המח, כישורים חברתיים, שפה, ויסות ועוד?
נדבר גם על הצד השני של המטבע: מה קורה לילדים- שפה, קוגניציה, התקשרות ועוד, כשאנחנו- המבוגרים, בטלפון?
ולא הכל אבוד: יש גם דיון על הדרכת הורים פרקטית ותפקידינו כמטפלים.
לקחתי את הידע הכי עדכני, הוספתי את המרואיינות הכי מרתקות,
אירגנתי את כל הידע בצורה בהירה ומרתקת
וארזתי הכל כפודקאסט כדי שתוכלו להאזין בכל מקום.
כ-6 שעות של תוכן, ב-12 פרקים
מה אמרו על "מסכינו לאן"?
חלק א'- פרקים 1-6
קוביות על השטיח, הפגנה על המסך
איך צפיה במסכים משפיעה על התפתחות שפה, קוגניציה ומשחק
בפרק זה ובבאים אחריו ניקח תחומי התפתחות שונים ונתבונן כיצד הם עשוים להיות מושפעים מצפיה אינטנסיבית במסך.
הפעם- נחקור איך צפיה במסכים משפיעה על התפתחות השפה, על הישגים קוגניטיביים ועל התפתחות המשחק.
צפיה בשפה זרה זה טוב או רע?
ומה קורה עם חברות שלא הגיעו אליהן מסכים?
#2
איך האבולוציה מסתדרת עם רבולוציה?
צרכים של מח של תינוק, ומה יש למסך להציע
מה השתנה במציאות אליה נולדים תינוקות היום? בפרק זה נדבר על משמעות המהפכה הטכנולוגית עבור תינוקות שנולדים היום, ועל למה בכלל אנחנו חושדים במסכים שהם עשויים לפגוע בהתפתחות. ואיך בכלל אפשר להוכיח משהו באמצעות מחקר אמפירי?
אורחת: רותם חלילי, קלינאית תקשורת התפתחותית
#1
מה אלזה יודעת שאנה לא?
מסכים והתפתחות תיאוריית המיינד
בכל מפגש חברתי אנחנו משתמשים בלי הרף במיומנויות ה-ToM שלנו, בלי להרגיש בכלל. וגם כשאנחנו צופים באינטראקציות חברתיות המח החברתי שלנו עובד.
ומה לגבי צפייה במסך? גם שם המח החברתי שלנו עובד?
נדבר על משתנים שונים המשפיעים על היכולת להרוויח ממסך כדי לפתח מיומנויות ToM, ועל המשתנים שמקשים מאוד.
אורחת: יעל לוסקי, קלינאית תקשורת
#4
לטובים מותר להרביץ?
ויסות רגשי, כישורים חברתיים ומלטונין
כשמדברים על התפתחות רגשית ומסכים, התוכן הוא המלך.
באילו תנאים צפיה במסכים תשפיע על התפתחות רגשית?
ואיך יכולות הויסות מושפעות?
איך מלטונין מצטרף לחגיגה הזו?
ונרחיב על אלימות במדיה: האם יש פורקן לאחר צפיה באלימות ולכן הפחתה של התנהגויות אלימות? אילו ילדים יושפעו יותר מצפיה באלימות? ומה קורה כששותים מיץ ממותק וצופים באלימות? ואילו מסרים מקבלים בני השנתיים בתוכן המופנה אליהם בטלויזיה החינוכית?
אורח: רן בראון, עו"ס, מכון "מתבגרים"
#3
יוצאים מהסבך, יוצאים מהמסך
הדרכת הורים ותפקידינו כמטפלים
אם המסך משפיע על חלקים נרחבים כל כך הקשורים להתפתחות, אז חלק מתפקידנו כמטפלים הוא לתווך את הידע הזה להורים ולעזור להם לבנות אסטרטגיות להפחתת זמן מסך.
אבל... איך? זה הרי מעורר כל כך הרבה התנגדות...
נדבר על אילו טיפים יכולים לעזור להתארגן אחרת עם פעילויות הפנאי, איך מזהים תוכן שהוא איכותי ואיך מתווכים בעת צפיה במסך.
#6
מוצרט, רק הפוך
תפקודים ניהוליים, קשב ומסכים
היכולת לפעילות מכוונת מטרה, זכרון עבודה ויכולות אינהיבציה חיוניים לכל פעולה שאנו עושים.
איך צפייה במסכים מעצבת את היכולות האלו?
ולמה בוב ספוג מככב במחקרים?
נדבר על שאלת הביצה והתרנגולת של הקשב, על לומדות ממוחשבות ומנגנוני תגמול במח.
אורחת: ד"ר נגה אורן, חוקרת מח ממכון fMRI בבי"ח בלינסון
#5
אמא לא פה, היא בטלפון
הצד השני של המטבע: מה קורה לילדים, כשאנחנו בטלפון?
נוכחות נפקדת מאפיינת את ההורות של רבים מאיתנו היום. אנחנו פה, אבל לא ממש. אז איך זה להיות ילד היום? איך זה להתחרות עם גירוי כל כך אטרקטיבי כל הזמן? ואיך זה משפיע על ההתפתחות השפתית, הרגשית, על ההתקשרות?...
נדבר בין היתר על המחקר שלי שנערך באוניברסיטת תל אביב בהנחיית ד"ר קטי בורודקין.
וגם: לא הכל אבוד.
אורחת: יעל מן שחר , מרצה בין לאומית בתחום השפעות הטכנולוגיה על האדם.
#10
פייסבוק לא באמת מטא.
מה הופך את הטכנולוגיה לממכרת כל כך עבורינו?
בואו נדבר עלינו: גם אנחנו מכורים, כולנו.
איך נוכל להגיש ככה אינטראקציה איכותית, רגישה ורבה כשאנחנו גולשים לנייד כל הזמן? בפרק הזה נדבר על הלמה: מה ממכר כל כך בטכנולוגיה הזו? למה קשה גם לנו להניח אותה?
אורחת: יעל מן שחר , מרצה בין לאומית בתחום השפעות הטכנולוגיה על האדם.
#9
רק יתרונות
איך הטכנולוגיה מסייעת לילדים עם מוגבלויות להשיג השתתפות, התפתחות ותפקוד טובים יותר?
עבור אוכלוסיות מיוחדות לטכנולוגיה יש ערך מיוחד. היא נורמטיבית מאוד, נגישה מאוד, ויש לה את היכולת לאפשר השתתפות, התפתחות ותפקוד טוב יותר.
בפרק הזה- רק יתרונות. כל מה שטוב בטכנולוגיה בעיקר עבור אוכלוסיות עם קשיים שונים.
אורחות: חן קלימיאן- קלינאית תקשורת, נעה ניצן- מרפאה בעיסוק, ביאנקה אוריין - פיזיוטרפיסטית
#12
פרקי בונוס (יתכנו שינויים)
לא דיברנו מספיק על אינטראקציה...
היא הרי הלב של ההתפתחות!
שיחה עם קלינאית התקשורת ההתפתחותית, רותם חלילי, המומחית לכל מה שקשור לאינטראקציה מינקות.
מה הופך את האינטראקציה לשדה הלמידה המרכזי בגיל הרך?
למה חייבים אינטראקציה כדי ללמוד שפה?
אילו תכונות צריך מבוגר כדי לתת לתינוק שלו אינטראקציה מצוינת?
ואיך ההכרות עם הצעדים הקטנים שעושה תינוק, עם השינויים הקטנים שהוא עושה, עוזרת לו לצמוח?
מה למדתי מהאיימיש
שיחה על אנטי-טכנולוגיה
כל הפרקים בפודקאסט שייכים לסוגה העיונית. אבל הפרק הזה יהיה סיפור, סיפור אישי.
בלב הג'ונגל הבוליביאני חיה משפחה מכת האיימיש. שווה ללמוד משהו מהיחסים שלהם עם טכנולוגיה, ושווה גם ללמוד מהתבוננות בילדים (מתבוננים במבוגרים).
אם חוויות החיים שלנו מעצבות אותנו ואת העמדות שלנו, זו לחלוטין אחת המשמעותיות שעיצבה את עמדותיי, או לפחות סיפקה לי הרבה חומר למחשבה.
מה קרה בקורונה?
זמן מסך, פעילות משותפת והתפתחות ילדים
לא בטוח ששלוש שנים מתום הסגר הראשון זה זמן מספיק כדי שתהיה פרספקטיבה מתאימה.
ועדיין, מחקרים מתפרסמים מדי יום בניסיון לעשות סדר בבלאגן, בתקופה המשוגעת שעברנו: תקופת הסגרים.
בפרק נסתכל על התקופה מנקודת המבט של פעוטות ונבין מה אומר המחקר על איך הסגר, שהיה בו יותר זמן משפחה, אבל גם יותר מסך, השפיע על התפתחות ילדים.
שפה שניה שווה זהב!
האם המסך הוא מורה מוצלח?
שפה שניה פותחת פתח לתרבות חדשה, לתקשורת, להבנה קוגניטיבית חדשה. והגיל הכי טוב לרכוש שפה שניה הוא הגיל הרך כמובן, שאז המוח הוא לוח חלק, גמיש ולומד.
חברות רבות משווקות תוכניות, אפליקציות וסרטונים עם הבטחות ללמד את הילדים שלנו שפה שניה.
האם זו הדרך? ואם לא, מהי כן הדרך היעילה והאפקטיבית ללמוד שפה שניה בגיל הרך?
- בשיתוף עם מעין גולן, חוקרת לימוד שפה שניה ובעלת מרכז ללימוד אנגלית לילדים
היענות הורית והיענות רובוטית
רווחים מדהימים ופחד אלוהים
איך יראה חדר משחקים ב-2035?
טכנולוגיות ה-AI החדשות מביאות איתן הזדמנויות מדהימות. יחד איתן, מגיעות גם סכנות מדהימות לא פחות.
וובינר שניתן במסגרת ארגון D4CR ששם לעצמו כמטרה שמי שמעצב מוצרים וטכנולוגיות לילדים, יעשה זאת תוך מחשבה על זכויות וטובת הילד.
שאלות נפוצות
למי ההשתלמות מתאימה?
לאנשי טיפול וחינוך שעובדים עם הגיל הרך: קלינאי תקשורת, מרפאים בעיסוק, פיזיוטרפיסיטים, פסיכולוגים, רופאים התפתחותיים ואנשי חינוך שרוצים להשאר מעודכנים לגבי השפעות הטכנולוגיה על התפתחות ילדים.
לכמה זמן תהיה לי גישה?
הגישה לפרקים המוקלטים תשאר זמינה לשנה מהרכישה
כל הפרקים יעלו יחד?
בסיס התכנית, 12 הפרקים הראשונים, כבר באוויר. אחת לחודש יועלה פרק בונוס נוסף. לרוכשי התכנית המלאה הגישה לפרקי הבונוס היא ללא תשלום נוסף.
אבל המידע מתעדכן כל הזמן!
זה נכון. התחום הזה של השפעות הטכנולוגיה על ההתפתחות הוא "חם" מאוד כיום.
לכן, בהמשך, אני אמשיך לעקוב אחר המחקרים המתפרסמים ואמשיך לעדכן באתר.
מנויי התכנית המלאה יקבלו גישה חופשית גם לעדכונים.
איך אזכור כך כל הרבה חומר?
זה נכון, התוכן הוא מאוד אינפורמטיבי. לכן לכל פרק יש את "דף הפרק" ובו תקציר הפרק, הפניות למאמרים וסרטונים מעניינים.
חייבים לשמוע לפי הסדר?
לא, רוב הפרקים עומדים בפני עצמם. אבל זה מומלץ.
לא הכל מעניין אותי...
תוכלו לרכוש את חלק א' בלבד או חלק ב' בלבד בעלות מוזלת.
האם יש הנחה במחיר קבוצתי?
בוודאי! תוכלו למצוא את המידע כאן
איפה אפשר למצוא את פירוט כל התוכן?
את התכניה המלאה תוכלו למצוא כאן
מי אני
נעים מאוד, שמי יעל לדרר, קלינאית תקשורת הפתחותית, דוקטורנטית באוניברסיטת תל אביב חוקרת התפתחות ילדים בעולם טכנולוגי.
הקליניקה בבעלותי פעילה משנת 2013, ולפני כן עבדתי במסגרות חינוך מיוחד, יחידה להתפתחות הילד ופרויקט מעג"ן לאיתור ילדים עם קשיים בחינוך הרגיל.
סיימתי "מצטיינת החוג" את התואר הראשון במכללת הדסה בירושלים ב-2007, ואת התואר השני באוניברסיטת תל אביב בשנת 2019.
במסגרת התואר השני חקרתי את נושא השפעת המסכים על ההתפתחות בגיל הרך, ובמיוחד את השפעת השימוש האימהי במסך על האינטראקציה בין הורה לילד.
המחקר, בהנחייתה של ד"ר קטי בורודקין, התפרסם בכתב העת היוקרתי Child Development ומספר קצת את הסיפור של הילדים היום: איך זה לגדול עם נוכחות נפקדת של ההורה.
בשנים האחרונות אני מרצה בנושא במסגרות שונות- מוסדות טיפוליים, כנסים, עיריות וכדומה לקהל של אנשי טיפול, חינוך והורים.
בנוסף לפעילות הזו אני מארגנת כנסים של הרצאות קצרות ומרתקות, וכן הוצאתי לאור את המשחק "קישטושים" שמעודד שיחה, יצירתיות וגמישות.
